יום רודף יום; עונות השנה מתחלפות וחוזרות; ערות הופכת שינה וחוזר חלילה; היסטוריה שחוזרת על עצמה. ׳מעגל החיים׳ אינו אלא זרימה אינסופית ומחזורית של יצירה והרס, תקומה והתכלות. קיום אינו אלא החזרה של ההבדל.

השיבה הנצחית - של מחזוריות הקיום - היא פרספקטיבה שמאפשרת להיחלץ מתפיסת זמן ליניארית מתפתחת ומתקדמת. היא מאפשרת לבחון את דפוסי ההתנהגות וההרגלים שנוצרו במהלך השנים באופן כמו אובייקטיבי, מעבר לפחדים ולדאגות של חיי היומיום.

קיום תמיד מופיע דרך ביטוי: סגנון חיים, דפוסי התנהגות, הרגלים. מאחר ואין מה שיעניק ערך קבוע ומוחלט לרגעי הקיום, הדרך לייצר משמעות היא לחשוב על כל רגע/פעולה כאילו היית נידון לחיות אותה שוב ושוב. השיבה הנצחית מאפשרת להפנים את נצחיות רגע ההווה.

הכל קבוע והרשות נתונה.