השטן הוא זה שמלווה אותנו בעולם (לאחר שאלוהים הפקיר אותנו לגורלנו). הוא החבר הבוגדני, חסר הגבולות, מעורר החשקים והתשוקות אפלות. מבטיח וחולק חלומות על תהילת עולם. מאפשר לנו לפגוש בעצמנו ולחשל את האופי. מופיע מבלי שהוזמן, כדי להיות לצידנו, לתת לנו כח לצלוח את משימת החיים ועול הקיום. מופיע כדי להוסיף את חטא (הקיום-פנטזיה) על פשע (האנושיות-תשוקה).

אתה מוצא עצמך מתנגד למה שאתה רוצה. לכוד בין שתי אמיתות, בין שני סיפורים, כמו בובה על חוט. ומתוך המאבק עולה דמותו של השטן, המסית והמדיח. זה שקורא לך להיות ולעשות את מה שאתה רוצה, לחרוג מהגבולות, לחרוג מעצמך, כדי ללכוד את הרגע, לנצל את הפוטנציאל, לחיות בהתאם לעקרון ההנאה.

השטן שייך לשפע ולריבוי של הקיום. קושר ומבלבל בין רצון וצורך. בין זימה ויוזמה, בין יצר ויצירה, בין חריגה ופריעה. הוא משדר את התדר של ההוויה החיה, המשתוקקת ומונעת אל עבר ההנאה. מנגן על התדרים של הנשמה את נעימת אשליית הקיום וחוסר המשמעות. מציע לרצות עוד, לרצות הכל.

ללא אשמה, ללא חרטות, ללא בושה - ומתוך כבוד ואחריות לגורלך. כי בסוף צריך לשלם את המחיר. השטן מבקש מאיתנו לבחור ולהחליט:

מה אתה מוכן לעשות בשביל האשליות שלך?