חוויה היא ביטוי של הדרישה להפוך את החיים לבעלי משמעות. לראות בניסיון חומרים ליצירה והתפתחות. חוויה היא התוצר של תהליכי התמסרות ועיכול, תהליכי תשוקה ועבודה. היא מבקשת לכנס את רגעי החיים לסיפורים, למה שניתן להפנמה ושימוש, שיתוף ומסירה. החוויה מציבה אותנו כבעלי עניין ואינטרס בחיים. כשהחיים עוברים בסח היא מציינת את ההתארגנות האישית של מפגש וחיבור ואינטימיות. והיא הזדמנות לחשוף את האני המרגיש והמודע.

בחוויה נחסכת מאיתנו הדרמה שמתלווה להכרה בסופיות הקיום האנושי, נחסכת הרגשנות שמתעוררת נוכח הפער והפיצול הטרגי שבין הכרת הדברים והדברים. החוויה נמצאת מעבר לשיקולים של תנאים מוקדמים, והיא מציינת אופן של אחדות בייני לבין הדברים. במובן זה חוויה יכולה להיות מעיקה, כפויה, לא רצויה.

אפשר לרדוף אחר התנסויות ולפספס את החוויה ואפשר לתת להרגל ולשגרה - לניסיון הנואש להתאים עצמנו למציאות - להעלים את הרגעים שבהם החיים יכולים להפוך לחוויה. להבדיל מהאופן שבו אנו מארגנים את החיים כאטרקציה, מבקשים חוויות מוכנות מראש, מוגנות ומענגות, עניינה של החוויה הוא לבוא במגע עם החיים, והיא לעולם מתארגנת בתוך הקשר של נוכחות, עודפות ועוצמה. מתוך כנות.

​חוויה היא מה שנותן טעם לזמן.