חמלה פותחת פתח למגע בחיים. הזדמנות להיענות לקצב, לתנועה, לשינוי ולחיבור של מרכיבי החיים. הכוח המרפא של החיוב, של הנדיבות ורוחב הלב. כוחה של הרכות שמאפשר להכיל את הסופיות ואת האכזריות ואת השיבוש והתקלה. את הסבל שבקיום.

חמלה היא קטגוריה של תנועה ושינוי, שעניינה היענות למצוקה, ללא הבדל של סוג ומין. החמלה מכילה את המצוקה בכדי לאפשר לה לשוב ולהשתלב במשך של הקיום. להיות במשותף. לחלוק גורל. היא תופסת את ההווה כמרחב אינסופי של קיום בצוותא. כך מאפשרת החמלה לראות בכל מצב עניינים את פוטנציאל המימוש, את כח החיים.

החמלה מאפשרת להתחבר לכל מערכת חיים בקשרים עדינים וחזקים. היא כמו ׳קפיצת אמונה׳, התפתחות ׳אבולוציונית׳ של התודעה לקראת האפשרות להרגיש בטבע הדברים, להיות במגע ואינטימיות, להזין את פעולת החיים. חמלה מתחילה באישי, בחמלה אישית. ומשם, דרך אמפתיה, היא ממשיכה לזהות את האישי עם כל צורת קיום אפשרית.

התנאי לחמלה הוא שחרור מהאגו. שחרור מידיעה, שיפוט, ויחסים אינסטרומנטליים. כדי להתחיל לצעוד בנתיב החמלה יש להיענות לסבל. אצלך, אצל האחר, בעולם. זה אותו הסבל שעליו יש להקל ולהתגבר. זו אותה המציאות שאנו חולקים.

אין מה שחורג מהחמלה בבחינת הבלתי-אפשרי. יש רק שחרור וקבלה.