יש חוץ ויש פנים, יש דרישה לפעולה ונדרשת הכרעה כיצד לפעול. איך מפנימים את האידאה לתוכנו? איך להתאים בין החיצוני לפנימי, בין האדישות האידאית לסערת הרגש ודרישת הרגע? מה חשוב? ממה להתעלם? לשים מסיכה או להוריד אותה? במה לבטוח: בשכל או ברגש? איך בוחרים? איך מכריעים?

האני הבוחר/הפועל/מייצר הערכים מופיע. הוא פוגש בחופש ובהכרח של הפעולה. כמו שני קולות פנימיים. עולם הערכים האידיאלי עומד למבחן המציאות. צריך לחיות, ובכדי לחיות צריך לפעול.

דילמה מעוררת הרגשת כוח ועוצמה, הרגשת שליטה וביטחון, כפי שהיא מעוררת מתח וחרדה. ספק והססנות מלווים את האני החופשי לבחור, מאיימים לשאוב אותו למעגל של התייסרות מתענגת. אנו ניצבים במלוא כוחנו להכריע אל מול חלקיות הידיעה והשליטה המוגבלת שלנו בדברים. עומדים אל מול האפשרות לדמיין עתיד טוב יותר להווה שתמיד-כבר מוגבל.

חוסר הכרעה הוא אופן של בחירה. אי אפשר להתחמק מבחירה, ובכל בחירה אנו מנסחים את מי שאנחנו. עצור לרגע. עצור את עצמך, את רצף המחשבות, את האפשרויות והעולמות המדומיינים. הנח לעצמך לשאול: מי אני? ועמוד מאחורי הטעויות שלך.

It's up to you.