המחשבה שלנו מתחילה לטוות רשת של קשרים, רשת של שייכות, מתממשת ומתהווה בזמן. זמן הופך למרחב. זמן משנה את המרחב. מעורר את המתחים בין האישי והחברתי. ערבות ועזרה הדדית, נאמנות ובוגדנות, תועלתנות והנאה, חופש ואחריות עומדים למבחן. קשרים נרקמים וקשרים נפרמים. קשרים מייצרים תנאים וסדר והיררכיה. מארגנים ׳סביבת חיים׳ בהתאם למידת החשיבות והעניין והדאגה שלנו. נקבעים בהתאם למידת הנוכחות והאינטנסיביות, התלות והצורך. והתקווה. כמו שיקוף, תמונת מצב, של מערכת הערכים שלנו.

הקשרים הופכים אותנו לחלק ממערכת מורכבת. פרט בתוך מכלול - שלא תמיד בטובתנו, שלא תמיד מתוך רצון או בחירה, אך יחד עם זאת לעולם תחת הכרעה. יש צורות ואופנים שונים של יחסים ובבסיס היחסים עומדים אמון ואמונה. הכל קשור בהכל, ​כל קשר הוא חלקי אך ממשי. הקשרים מציבים אותנו אל מול עולם של יחסי כוחות, ומעוררים מחשבות על התאמה, איזון וצדק.

המציאות משתנה, בני אדם משתנים, מצבי עניינים משתנים - חיבורים וקשרים עומדים למבחן. חושפים את ההתעקשות ואת המחיר בלהישאר יחד ולפעול יחד - בכל זאת ועל אף סכנת הפירוק המרחפת מעל כל מערכת. מזכירים לנו את ההבדל שבין להביא לידי קיום - ליצור, לברוא - לבין לקיים, להמשיך ולפעול. להחזיק מעמד אל מול הייאוש והכעס, אל מול תחושות חוסר הסיפוק והמוגבלות. מציבים בפנינו את המחויבות והאחריות שנקשרים בקשרים. מזכירים לנו שנדרשת עבודת תחזוקה להמשך הקיום.

קשרים הופכים חופש לשעבוד ומנגד הפקרות לחופש. מה קשור למה? מה הקשר?