בתוכנו אנו מוצאים חלל עמוק, מה שרק היקום יכול לשקף. הזדמנות לחוות את היקום כבית. אנו נחשפים לסוד הגודל הפנימי המתכנס אל גופים קטנים ממידותיו. נחשפים לפוטנציאל של החלק להיות גדול מסכום החלקים. מציבים עצמנו אל מול הנצח והאינסוף.

החלל העמוק הוא חלל של נוכחות ואימה. חלל שמציב אתגר קיומי: לייצר אוריינטציה שמעבר לגרביטציה. להתמקם שלא אל מול וביחס לגופים. שלא אל מול וביחס לגבולות והגבלות. מרחב שבו הריק והאין אחראים על כוחות המשיכה. מרחב שמורכב ברובו מחומר אפל ואנרגיה אפלה. שאלות של ניווט והתמקמות ללא מצפ(ו)ן, מעבר לימין ושמאל, למעלה ולמטה, הופכות קיומיות.

בחלל העמוק העצמים מתפקדים כנקודות ציון, עוגנים המשמשים לפרוש רשת קואורדינטות בכדי להמשיך הלאה. נקודות מגוז מהן נעים לקראת עולמות וצורות חיים אחרות. לקראת המסתורין. זה מרחב של סקרנות ומחקר, שמתארגן סביב הרצון להכיר ולדעת. שדורש להמציא ולבנות מכשירי ניווט ומדידה חדשים - מופרכים. מרחב שבו הנתונים קריטים להישרדות. (שכן אנחנו לא מחוברים למציאות. רק לכלים שהבאנו איתנו, ויש לנו.)

החלל העמוק הוא מרחב של מדע בדיוני - ׳תורת ההכרה׳ של הדמיון. הוא מזמן מפגש עם הריק השחור ובו נקודות אור מנצנצות כהבהובים של קיום. תחושת ריחוף בחלל אינסופי, וצליל השקט שמקיף את הנפש מזמנים חווייה חושנית נעדרת חושים. לראות את מה שמעבר לנראה, להיות בנוכחות המסתורין, ולגעת בחי כזר.

​​התמסר לכוחות הכבידה של העניין.