פרקטיקת הפתיחה
השאלה/נושא עוזרים לפתיחה ולשיחה להיות רלוונטים. השאלה תלויה ויכולה לתרום לפתיחת מרחב אינטימי המאפשר לחשוף להיחשף, לפתוח ולהיפתח.
תוך כדי ערבוב הקלפים, הקורא יברר האם יש נושא שמעסיק את בן השיח, שאלה היושבת על ליבו, מצב עניינים לא פתור שהוא מעוניין לחשוב בעזרת הקלפים. מומלץ שלא להסתבך יותר מדי עם בחירת השאלה ולאפשר לאינטואיציה הראשונית של המתייעץ להציף את הנושא. זה תורם לביטחון ולכנות.
יש ערך בלנסות לנסח את הנושא כשאלה, על מנת לדייק את ההתמקמות, אבל זו לא חובה. אנו ממליצים לאפשר לבן השיח לבחור את האופן ומידת החשיפה הנכונה והנוחה עבורו, ולתחום את גבולות השאלה, או לספר את הרקע לדברים ולפרט על הדילמה הניצבת בפניו. מומלץ להיזהר מהנטייה להיסחף בסיפור הרקע, ולהתמקד בלהבין אלה עקרונות עומדים מאחורי הסיפור, ללא פרשנות יתרה. להשאיר לקלפים לפתח את השיחה, כמו גם להבהיר שהקלפים אינם באים להגיד לנו מה לעשות, אלה לשחרר את המחשבה לחשוב את העניין בהקשר רחב יותר, להציף זיקות חבויות, ולייצר משמעות לדברים.
שלב ראשון: השאלה
ישנם סוגים שונים של פתיחות, לכל קלף יש משמעות בהתאם למיקומו בפתיחה, דבר שיאפשר לנו לבנות תמונת מצב מורכבת שתלך ותפענח ככל שהפתיחה תתקדם.
אנו נתחיל בפתיחת "יהלום" (4 קלפים):
לאחר ערבוב הקלפים והצגת השאלה, נפרוס אותם ונציג בפני בן השיח מה מייצג כל קלף אותו הוא הולך לבחור, במבנה הפתיחה.
הקלף הראשון שנבחר הוא קלף ה"נושא", המהווה את מרכז התוכן אליו תתייחס הפתיחה. היעזרו בו לפתוח זוית פרשנית על השאלה/נושא.
2 הקלפים הבאים הם ׳קלפי הסובייקט׳ - זה שפותח:
הקלף השני הוא קלף התזה (תומך), מתייחס לאספקטים החיוביים של הפותח ביחס לנושא.
הקלף השלישי הוא קלך האנטי-תזה (ההופכי או החוסם), מתייחס לאספקטים השליליים של הפותח ביחס לנושא
הקלף הרביעי הוא קלף הסינתזה, הפרספקטיבה שדרכה מתחברים (שוב) הפותח והנושא עליו ביקש לחשוב.
*חשוב להבהיר שאין קלפים טובים או רעים, התכנים מקבלים גוון פרשני בהתאם למיקומם בפתיחה ולפרשנות הניתנת.
שלב שני: הפתיחה
את הקלפים נסדר באופן הזה:
כל קלף פועל בשלושה מישורים:
המישור הויזואלי, אינטואיטיבי, איקונוגרפי ("הדימוי המפעיל"). מרחב אסוציאטיבי שמבקש להתארגן דרך סמלים וארכיטיפים. להציע תוכן ויזואלי כמרחב לפרשנויות.
המישור המושגי, קונספטואלי, הגדרתי ("המילה הפתוחה"). מרחב הולך ומתרחב של מושגים והבחנות שמבקש לפתוח ולעורר את המחשבות שלכם על הנושא. אל תהססו לחשוב (מחדש) את המושגים בעצמכם, אל מול הדימוי. אל תהססו לאפשר לפרשנות האישית שלכם לפגוש בתכנים קונקרטים.
המישור של ההקשר, יחסי, סיפורי ("התוכן המתהווה"). המפגש בין הדימוי למושג, המספר והקבוצה אליה שייך הקלף, הפרספקטיבה הנוצרת ביחס לנושא השאלה, היחס בין הקלפים השונים ומיקומם בפתיחה, כמו גם היחס המעמיק יותר המגיע מתוך הכרה של חבילת הקלפים כמערכת.
שלושת המישורים אלו כבר מאפשרים לנו להתחיל לעבוד. חשוב לזכור שזה בסדר לא לדעת או להבין הכל ומיד, כפי שאנו מצפים לעיתים, אפשר וכדאי לשהות במקומות הלא מובנים. אפשר וכדאי לקרוא שוב, להיעצר, לקרוא בחלקים, להרגיש את המחשבות, לנסות להבין לפרש ביחד, תוך כדי שיחה.
שלב שלישי: הקריאה
כדאי לתרגל, לבטוח ולסמוך על האינטואיציות והמחשבה שלנו ולתת לזה ביטוי בשיחה, להנות מהחופש של המחשבה לשחק גם מבלי לדעת או להבין מראש ועד הסוף, להתארח במרחב של המחשבות.
לכל קלף יש טקסט פילוסופי-פואטי קצר, המופיע בחוברת/אתר. התוכן מבקש לאפשר למחשבה להרהר, יותר מאשר לפרש, על מנת להמשיך הלאה. לספוג את מלאכת המחשבה שנעשתה בנושא (לקרוא לאט, לחזור ולקרוא) ולחזור אל נושא הפתיחה שלנו מחוזקים עם מושגים, הבחנות ותובנות חדשות.
ככל שנפתח יותר כך הקריאות שלנו ישתכללו ויעמיקו, הידע בנושא הקלפים יצטבר ונוכל לנוע ביתר קלות מקלף לקלף, לחבר בין תוכן לסיפור, ולפתח רעיונות ומושגים תוך שיחה ובאופן רלוונטי לחיינו.
