קלף הכניסה לתחום הערכים המוחלטים, מרחב האידאות.

אידאות הן צורות מושלמות - כלומר, מדומיינות - של הדברים. הן לעולם חורגות מכל ניסיון שבאפשר וקודמות לו (׳חיצוניות׳ לחיים). במובן זה יש לקבל אותן ללא תנאי. הן קיימות כ׳השתקפות פנימית׳ של המוחלט. האידאות נוכחות בפעולות ובמעשים שלנו, עומדות בבסיס ההכרעות וההיררכיות שאלו מייצרות, משמשות כמצפן וכמצפון של הנפש.

עולם האידאות כרוך בפרדוקס של הפעולה היוצרת: תפיסת האפשרי והחלקי כהכרחי וקבוע. הצבת הפעולה אל מול ערך מוחלט מנכיחה את הפער שבין הפנימי והחיצוני, בין הראוי והמצוי, ביני לבין האחר, ביני לעולם. הצבה שיכולה להוביל לביקורתיות, אי-שביעות רצון, עצירה ונטישה של הפעולה לטובת מחשבות תיאורטיות. לטובת התכנסות מתענגת על העצמי המתייסר. להבדיל, פעולה מתוך קבלה ללא תנאי חושפת את עובדת הקיום שלנו כהשתקפויות מוחלטות ורגעיות של האמת.

היה לנרקיסיסט שאוהב את האמת.