תחילתה של ההכרה במפגש עם דברים - עם מה שקורא לנו ודורש את התייחסותנו. במפגש עם המוזר, המסתורי, המגרה והמפתה. מפגש אירוטי עם מה שמראה ומסתיר את עצמו לחליפין. מפגש שמעורר את היצר הבסיסי והראשוני של כל תודעה אורגנית: סקרנות.

הסקרנות היא רגע של היות על הסף. בין הלם ופליאה, בין משיכה ורתיעה. על מפתן הסיפור שמתחילים לספר על העולם ועל החיים. סיפור שבו המכיר כרוך במוכר, החושף כרוך במה שנחשף. ובמובן זה פעולת הידיעה היא לעולם אישית, והיא אינה נטולת אופי. סקרנות אינה אלא הדרישה לחוות את הידע באופן אישי.

הסקרנות היא אינסטינקט בסיסי שמאפשר לנו להתפתח. לחרוג מעבר לעצנו, להרחיב את גבולות עולמנו. זהירות לצד תעוזה, חוסר אונים והססנות אל מול תשוקה ודחף, ומעל לכל אורך רוח, סבלנות, ונכונות להתמסר.

כל הכרה היא פעולה יוצרת.