נעורים הם רגע מתמשך של הווה טהור (שיעלם). רגע של טוטאליות מופקרת, סתמיות מתמסרת, כעס אדיש, אומץ וטיפשות, התעלות ואומללות, בלבול ונחרצות. זמן של חירות המחשבה והרצון. מחול של אידיאלים ותשוקות, יצרים והורמונים. זמן של יצירה.

הנעורים הם משחק שכל כולו אמת. זמן של קבלה (ודחיה) ללא תנאים: הכל או כלום. זמן דרמטי שבו הכל נתפס כשחור או לבן. לוגיקה נחרצת ואמונה עיוורת. מאבק חסר פשר מחד וחסר פשרות מאידך שממנו צומחת ומתעצבת נקודת מבט, זהות, אישיות. זמן שהוא מעשה כשפים. זמן של התהוות והתנסות.

הגוף שליווה אותך עד כה, שהיה ׳הבית׳ לאני, משתנה והופך אחר, לובש צורה מוזרה, מעוררת דחיה ואימה. עדיין לא מובן, עדיין זר, ובכל זאת מפעיל אותנו במלוא העצמה, מוביל אותנו לכאן ולשם. יש דחף וצורך לצאת לדרך חדשה, למצוא לעצמך מקום משלך.

הנעורים הם הזמן שבו נוצרת אינטימיות - בינך ובינך, בינך ובין אחרים - שצומחת ומתבררת מתוך בושה, חרדה, פחד, זרות ושיפוט, מתוך תחושת הרפתקה ואומץ ופריקת עול. לידה חדשה.

להיות מבלי להבין ולהישאר אופטימי.