מעשה החיזור מנתק אותנו משגרת היומיום. מסיח את הדעת וגוזל זמן וכוחות. אנחנו כמו עוברים לממד תיאטרלי, מסוגנן, אידיאלי, נשף מסכות. מרחב תחרותי של חיוניות וחיוביות. מרחב מניפולטיבי שנטוע בעונג ופיתוי, בשליטה והתמסרות, בהליכות וגינונים, במחוות וסימנים. בהבטחה לאיחוי ואיחוד; באפשרות ובתקווה הטמונות בשיתוף פעולה, בחיים משותפים.

פעולת החיזור דורשת אומץ ותחכום. יש לצאת מאזור הנוחות, לעורר תשומת לב, להתגנדר. הצורך והרצון להרשים מעודד לפעול ולטפח את הכשרים, להיות הכי טובים שאנחנו. נמשכים, נכרכים אחר מושא התשוקה, אנו נדרשים להסתחרר, להתקשט ולהפיק את עצמנו. המחזר מבקש להיות אטרקטיבי. להעמיד עצמו לבחירה, לקבל אישור להיותו ראוי.

מעשה החיזור מוצג לראווה, מבקש לראות ולהיראות. זהו מסע אסתטי שעסוק ברושם ובאפקט. מסע של התעלות המלווה בריגוש ובסכנה משברון לב, ריגוש וחרדה מאינטימיות.

​​דרכי החיזור מגוונים כדרכי הקיום.