חמלה היא הכוח המרפא של החיוב, של הנדיבות ורוחב הלב. כוחה של הרכות שמאפשר להכיל את הסופיות ואת האכזריות ואת השיבוש והתקלה. את הסבל שבקיום.

חמלה היא קטגוריה של מרחב התנועה והשינוי, שעניינה היענות למצוקה. החמלה מכילה את המצוקה בכדי לאפשר לה לשוב ולהשתלב במשך של הקיום. להיות במשותף. לחלוק גורל. היא תופסת את ההווה כמרחב אינסופי של קיום בצוותא. כך מאפשרת החמלה לראות בכל מצב עניינים את פוטנציאל המימוש, את כח החיים. אין מה שחורג מהחמלה בבחינת הבלתי-אפשרי. יש רק שחרור וקבלה.

חמלה היא תכונה של הנפש שמאפשרת לה לחול על הכל ללא הבדל של סוג ומין. היא מתחילה באישי. בחמלה אישית. ומשם דרך אמפטיה, היא ממשיכה לזהות את האישי עם כל צורת קיום אפשרית. התנאי לחמלה הוא שיחרור מהאגו. שיחרור מידיעה, משיפוט, ויחסים אינסטרומנטלים. החמלה מאפשרת להתחבר לכל מערכת חיים בקשרים עדינים וחזקים. היא כמו ׳קפיצת אמונה׳, התפתחות ׳אבולוציונית׳ של התודעה לקראת האפשרות להרגיש בטבע הדברים, להיות במגע ואינטימיות, להזין את פעולת החיים.

כדי להתחיל לצעוד בנתיב החמלה יש להיענות לסבל. אצלך, אצל האחר, בעולם. זה אותו הסבל שעליו יש להקל ולהתגבר. זו אותה המציאות שאנו חולקים.