החמלה פותחת פתח למגע בחיים. הזדמנות להיענות לקצב, לתנועה, לשינוי ולחיבור של מרכיבי החיים. הריקוד אוסף אליו את הסופיות והחיים, הלחצים והכוחות, המומים והמלאכות, הבעלות והפריצות לכדי כוריאוגרפיה של מפגש ומגע ונוכחות. סינרגיה של גוף וזמן - מקום לפגוש את המוזר, המתארגן מעצמו ומאליו, ללא ביטול, ובאופן מהנה.

ריקוד הוא ביטוי גופני של תודעה חוצת גבולות המתרכזת בנקודת המגע של הנוכחות, תוך כדי תנועה. גופים נוגעים בגופים, נוגעים בדברים, מתרחקים ועדיין קשורים, מתקשרים. נמזגים האחד לתוך השני ונפרדים שוב. יצריות הבאה על סיפוקה במשותף. חייתיות שחורגת ממצב ההישרדות ופשוט מבקשת לחגוג את הקיום שלה.

הריקוד מוצא לגדלות הנפש את ביטויה בגבולות גוף החי, הנושם, המתקשר, הנוגע. כביטוי עילאי של חופש - היות נפרד והיות חלק בו זמנית ולנצח שברגע.

הריקוד דורש התמסרות, כניעה, קשב ויוזמה ולכן מציף חששות, מעורר מבוכה, מודעות ועכבות. מזמן את כל מה שמבקש להשתחרר, להירפא. דרך הגוף, דרך ההנאה.

תן למבוכה מקום ולחמלה להראות לך את הפוטנציאל התנועה שגלום בה. תן למחשבות לפשוט בגוף ולגעת בחיים. להוביל אותך אל הצעד הבא.

הגוף קודם למהות