כל פעולת הכרה, כל הבחנה, כל ידע שנוצר נשען על המאבק המתמיד של כוחות הרס ובניה. במובן זה קלף הקונפליקט קשור לתובנה הבסיסית שידע הוא כוח. הכח לדאוג ולטפח ולשמר. הכוח להציב את עמודי התווך המעוטרים של התרבות והציביליזציה.

הקונפליקט מפגיש אותנו עם כוחות מנוגדים של אלימות וטיפוח, של ניגוד וסתירה כמצב עניינים עקרוני. מצב שיכול, כשהופכים אותו לאישי, לצמצם את הקונפליקט למופעים שלו כריב, וויכוח, מלחמה שבהם יש לנצח. להבדיל, אפשר לראות בקונפליקט מעין פרדוקס שבו אנו נדרשים להכיר בכך שהצדדים המנוגדים מחזיקים כל אחד, ובכל זאת, במשהו מן האמת.

כמצב של אי נחת המונח בבסיס ההכרה, משמש הקונפליקט לנטוע את הידיעה בעולם, כמה שתכליתה לענות על צורך. הקלף מזמין להרהר על הקשר שבין האמצעים והתכלית, הקשר שבין הדרך והמטרה. לחשוב כיצד אנו תופסים את הדברים? מה בין יצר ויצירה? מה בין להביא לכדי קיום ולקיים?

קלף הקונפליקט מבקש להזכיר לנו את הכוח שבהכרת הדברים ואת האלימות הגלומה בהכרה זו. והוא מבקש להזכיר את הטיפוח והדאגה הנדרשים בשביל להמשיך ולקיים את מה שיודעים בפועל.

ללא התנגדות אין יצירה