אנו עומדים אל מול הלא-ידוע, הלא קבוע, הבלתי נשלט. מה שיש זה הגוף הפועל והמרגיש: נע בין עונג וכאב, בין שליטה במצב העניינים וכניעה לכוחות הגורל. במרחב המעורפל שבו הסבל מפתה והעונג מגרה עד כאב.

הכניסה לקיום חברתי נשענת על הכרה באחר שהיא תוצר של הגבלת האני - הטלת איסורים וגבולות על היצרים והתשוקות הבלתי מרוסנות שלנו. משחק של הצבת גבולות וחציית גבולות. משחק עם עקרון היסוד של האורגניזם החי: משיכה למה שמענג ורתיעה ממה שפוגע ומכאיב.

אידיאל של החירות האנושית פוגש בשיעבוד וחוסר האונים אל מול כוחות החיים. נדרשים להסדיר את יחסי השולט נשלט, להפנים את התרבותי, האינסטרומנטלי, המלאכותי כדרך להיות אדם, כאופן להתמקם ביחס ליש. למצוא את האחריות והדאגה שבשליטה, את העוצמה והשחרור שבכניעה לחוק. לרתום את הכאב והעונג בכדי להתעלות מעבר לפיזי, מעבר לסיבתיות התרבותית, ולמצוא פורקן רוחני.

עד העונג הבא… (המכשפות)