מסחר הוא היחס החברתי הבסיסי והמקורי ביותר: יחסי תן וקח. הוא מצביע על מקורה של ההתארגנות החברתית בצורך קיומי. ברצון לחלוק עם אחרים, לקבל מהם ולתת להם. בצורך לזכות בהכרה, ולקבל פידבק. המסחר ממקם את הקיום (האבסורדי) ביחס לתכלית, כבעל ערך. מחשבות, התנסויות, שאיפות וזמן הופכים מוצרים וסחורות. הכרת העולם מובילה לייצור של ידע: מה שניתן לשיתוף, החלפה והמרה. מה שיש לו מקום ותפקיד בעולם.

מסחר הוא הבסיס להתפתחות הציוויליזציה. הבסיס לחריגה מהטבעי למדומיין, מהסחורה אל הכסף (כלכלה). מהאישי לאינסטרומנטלי. היכולת ליזום, למנף ולשווק את עצמנו בתוך המשחק הטבעי של ׳תן וקח׳ הופכת אותנו, בסופו של יום, לאובייקטים וסחורות. הפעולה שמתארגנת מתוך תשוקה מוטמעת במנגנון ייצור, שעתוק ושכפול. כפופה לערכים של יעילות ותועלת. כפופה לתכנית פעולה.

ומכאן כבר הכל הופך סחורה בבורסת הערכים המדומיינים. מגדלים נבנים באוויר על גבי ניצול ודיכוי, דם ויזע. העבודה הופכת מרכיב מרכזי בהגדרת הזהות שלנו, בכינון הערך העצמי והמעמד שלנו. זירת המסחר היא הזדמנות לחדד ולברר את ערכי השימוש והתועלת, הניצול וההפקה. לחדד ולברר את ערכו של הזמן ושל השיתוף.

מי שלא עובד לא אוכל (משפט אנליטי)