בתוכנו אנו מוצאים חלל עמוק, מה שרק היקום יוכל לשקף. אנו נחשפים לסוד הגודל הפנימי המתכנס אל גופים קטנים ממידותיו. נחשפים לפוטנציאל של החלק להיות גדול מסכום החלקים. להציב עצמנו אל מול הנצח והאינסוף.

החלל העמוק מציב אתגר קיומי: לייצר אוריינטציה שמעבר לגרביטציה. להתמקם שלא אל מול וביחס לגופים. שלא אל מול וביחס לגבולות והגבלות. שאלות של ניווט והתמקמות ללא מצפ(ו)ן, מעבר לימין ושמאל, למעלה ולמטה, הופכות קיומיות. זה חלל של נוכחות ואימה. מרחב שבו הריק והאין אחראים על כוחות המשיכה, מרחב שמורכב ברובו מחומר אפל ואנרגיה אפילה.

בחלל העמוק העצמים מתפקדים כנקודות ציון, עוגנים המשמשים לפרוש רשת קואורדינטות בכדי להמשיך הלאה. להיות לנקודת המגוז שממנה נעים לקראת עולמות וצורות חיים אחרות. לקראת המיסתורין. זה מרחב של סקרנות ומחקר, מרחב שמתארגן סביב הרצון להכיר ולדעת. שדורש להמציא ולבנות מכשירי ניווט ומדידה חדשים - מופרכים. מרחב שבו הנתונים קריטים להישרדות. שכן אנחנו לא מחוברים למציאות. רק לכלים שהבאנו איתנו, ושיש לנו. מרחב של מדע בדיוני - ׳תורת ההכרה׳ של הדמיון.
ההחלל העמוק מזמן מפגש עם הריק השחור ובו נקודות אור מנצנצות כהבהובים של קיום. תחושת ריחוף בחלל אינסופי, וצליל השקט שמקיף את הנפש מזמנים חווייה חושנית נעדרת חושים. לראות את מה שמעבר לנראה, להיות בנוכחות המסתורין, ולגעת בחי כזר. היקום הוא ביתך.

​​

התמסר לכוחות הכבידה של העניין