פסיכוסופיה - נפש החוכמה
ארבעת הנחות היסוד של הפסיכוסופיה:
קיום הוא מערכת מורכבת שמקיימת יחסים וקשרים עם מערכות מורכבות אחרות
כל יחס הוא חלקי והוא סוג של הכרה; כל הכרה היא חלקית ומוחלטת
פעולה יוצרת: תפיסת המקרי והאקראי כהכרחי ומהותי (ניסיון להבין את הלא מובן באמצעות המובן-עוד-פחות)
חיוב, או ׳קפיצת אמונה׳: קבלה ללא תנאי
הפסיכוסופיה היא שיטת מחשבה המבקשת להתחקות ולהתחבר ל׳נפש-החכמה׳. שיטת מחשבה עכשווית, ייחודית ומקורית המתארגנת כמשחק ומבקשת לקרוא תיגר על מרחבי המחשבה הפילוסופית, הנפשית והרוחנית. הפסיכוסופיה מציעה מרחב מדומין - מופקע, אוטונומי ואוטרקי - עבור המחשבה להיות חופשיה וממשית. רוצה לומר להתאמן, לייצר משמעות וערך מתוך מגע.
הפסיכוסופיה מבקשת להסיט את נקודת המבט המציבה את האדם במרכז. האדם הוא אמנם מקור המחשבות אבל לא הבעלים שלהם. הטבע עצמו וכולו הוא מרחב של מחשבה, שבו האדם נוטל חלק. הדרך לפגוש בנפש-החוכמה היא לתת למחשבה לשחק (׳משחק חופשי של כוחות ההכרה׳). לרתום אותה לתכלית. לתת לה לפעול, לחשוף את אופיה ומידותיה. שהרי אין כמו משחק כדי לעורר את היצר.
קלפי הפסיכוסופיה מבקשים להפוך לסיפור, לגורל, למרחב של משמעות, לתובנה ולשיחה. הם מבקשים להפוך את החיים חומר למחשבה ואת המחשבה חומר לחיים.
המחשבה מכילה את כל מה שאפשר לחשוב. כל שנותר זה להצטרף אליה.
הפסיכוסופיה עוסקת בקשר הבלתי-אמצעי בין פעולת המחשבה (היוצרת) ותבונת הטבע, המתגלה בכל רגע חולף ומשתנה. הפסיכוסופיה מניחה שאנחנו, בני האדם, לא היחידים שחושבים. למעשה, הטבע עצמו שחושב, כל הזמן. האדם מסוגל להביא לידי ביטוי את פעולת המחשבה של העולם באמצעות ביטוי, פעולה יוצרת. במובן זה, הפסיכוסופיה מבקשת לתת למחשבה להתמודד עם הדברים בדרכה שלה. עם מושגיה, רעיונותיה וכשריה. לאמן את המחשבה, ולחשוף אגב כך את האופי שלה, לעצב את הנפש שלה. מעל לכל, הפסיכוסופיה היא כלי-עזר המאפשר לאדם לפגוש בהלכי הרוח של מחשבת הדברים.
